יום שבת, 2 באוקטובר 2010

פלדנקרייז: ייתכן שכל מה שאתם יודעים על ריפוי הוא שגוי לחלוטין

לפני כמה שבועות איילה טייכמן שמה קישור למאמר על פלדנקרייז שמאד אהבתי. לטובת אלו שאוהבים את שיטת פלדנקרייז אבל לא מבינים כל כך טוב אנגלית תרגמתי את המאמר והנה הוא לפניכם. המחבר הוא מיכאל סיגמן והמאמר פורסם לפני כמה חודשים בהאפינגטון פוסט.

פלדנקרייז: ייתכן שכל מה שאתם "יודעים" על ריפוי הוא שגוי לחלוטין

כשאמרתי למדריכת הפילאטיס שלי שהאימונים המשולבים על האופניים הנייחים רק מוסיפים נוקשות במותניים לכאב הכרוני שכבר יש לי בכתף, היא לא האמינה למשמע אוזניה: "אתה לא קולט?", היא שאלה, "הגוף שלך אומר לך למתוח את השרירים והגידים הכואבים."
זה נשמע לי הגיוני.

אבל כשהמורה לפלדקרייז/פיזיותרפיסטית סטייסי בארוס עודדה אותי לבוא לשיעור הקבוצתי שלה – אשר, כך תיארתי לעצמי, יהיו כולו מתיחות – חששתי. הפגישות הפרטניות שלנו התנהלו היטב אבל כיתות נוטות ליצור לחץ קבוצתי וחששתי שמא אמתח יתר על המידה איזור שהוא עדיין רגיש.

השיעור הדהים אותי. הדבר היחיד שעשינו היה לפתוח ולסגור את היד השמאלית שלנו באיטיות המרבית האפשרית. טוב, היה עוד משהו אחד: דמיינו שאנחנו עושים את אותו הדבר ביד ימין שלנו.

וזה עזר.

פלדנקרייז, התיאוריה המבוססת-מדע, המוזרה והאלמונית יחסית שמשה פלדנקרייז, הפיזיקאי שהפך למרפא, ניסח לפני 55 שנה, הופכת על ראשם חלק ניכר מהרעיונות היקרים ללבנו אודות כושר וריפוי.

בחלק הראשון ראינו שבמקום לטפל בפציעה במקום בו היא קיימת, לעיתים יעיל יותר להתייחס לחלק מרוחק של הגוף שייתכן שנראה לא קשור.
להלן עוד חמש תפיסות מוטעית שכיחות, על פי תורתו של פלדקרייז:

1. מהר יותר פירושו טוב יותר
אנו גדלים עם הרעיון ש"מהר" טוב יותר מ"לאט" ושתרגול רב יותר הוא טוב יותר. אך למעשה עלינו להאט עוד ועוד ועוד. המומחה לפלדנקרייז, פרד אונופריק אומר: "כשנעים או מתאמנים במהירות, אפשר לעשות את הדברים רק כפי שאנו רגילים לעשות אותם. זה הרגל. תנועה איטית מאפשרת לך לשים לב למה שאתה עושה, לעשות הבחנות ולבחור דרך חדשה ושונה של עשייה."

2. מתיחה של איזור פגוע מסייעת להחלמה.
תרגילי מתיחות סטטיים לאזורים ספציפיים – שרירי הירך, השוקיים, הידיים, הצוואר – לעיתים קרובות אינם מסייעים ואפילו מזיקים. בארוס אומרת: "צורת החיים המודרנית שלנו – השעות שאנו מבלים בנהיגה, בישיבה מול המחשב, בצפייה בטלוויזיה וכן הלאה – גוזלות מאתנו את הזריזות והניידות שהייתה לנו בתור ילדים. אנו חושבים שאנו יכולים להשתחרר באמצעות תרגילי מתיחות סטטיים, אך מחקרים מראים שמה שאנחנו באמת צריכים לעשות הוא לבסס מחדש את הקואורדינציה העדינה המאפשרת את אותה גמישות ילדית. מערכת העצבים שלנו התרגלה למתח הגוף ולנייחות שלו והיא מציבה לנו גבולות במטרה להגן עלינו ולהגביל את תנועתנו."


3. יציבה טובה פירושה לעמוד ישר עם הכתפיים משוכות אחורנית.
יציבה קשורה באופן הדוק לתנועה ואנו זקוקים לגרסאות רבות של יציבה, השונות במקצת זו מזו על מנת להגיע לתנועה חסרת מאמץ. תדמיינו את מייקל פלפס שועט במים.
"בדרך כלל מלמדים יציבה כדבר סטטי בעוד שהיא בעצם צורה דינאמית המתבססת על כוונון ספונטאני של התנועה," אומרת בארוס, "כשאנשים עוצרים לחשוב על איך הם עומדים או יושבים הם לעיתים קרובות קופאים בתנוחה שלהם, מה שיוצר נוקשות ולא מאפשר חוסן, הסתגלות לאיבוד שיווי משקל או ספיגת זעזועים. הרעיון של "ישר" הוא לא דימוי מתאים וגם לא משיכת הכתפיים אחורנית."

4. כוח – במובן של שרירי בטן וישבן בולטים – שומרים אותנו בכושר ומונעים פציעות.
כמובן שאנחנו צריכים כוח אבל הרמת משקולות אינטנסיבית ותרגילי התעמלות קשים במטרה לפתח את סוג השרירים שמהללים אותם במגזינים של שרירנים יכולים דווקא להקשות על תנועה חיננית. בארוס אומרת: "אנו נוטים לפנות לכוח על מנת לפתור את הבעיות שלנו בתנועה, אבל מתח בלתי רצוי בשרירים – מה שמשה פלדנקרייז מכנה "מאמצים טפיליים" – הם פשוט דפוסי החזקה שמפריעים לתנועה. ד"ר ג'ף האלר מוסיף: "ד"ר פלדנקרייז היה אומר: 'אני מלמד אותך להיות חזק'. אני מאמין שהוא התכוון שחשוב שיהיו לנו את המשאבים הפנימיים להתמודד עם השינויים המתרחשים כל רגע. ניתן להשיג זאת רק ע"י שרירים שאומנו לרגישות."

5. לא כואב- לא שווה
פלדקרייז מדגיש שהתנועה היא נעימה. כשמשהו מתחיל לכאוב הוא מלמד שעלינו להפסיק לעשות אותו.

כמו בצורות אחרות של תנועה כמו יוגה, טכניקת אלכסנדר, טאי צ'י, ומודעות גופנית – גמישות וחוסן מחברים הכל יחד. לאחר כמה שבועות של טיפולים ושיעורי פלדנקרייז, חל שיפור ברור, אם כי לא דרמטי , בכתף ובמותניים. אני נע בחופשיות רבה יותר, ואם יותר ליליד ניו-יורק סקפטי לומר זאת – אני נהנה מתחושה כוללת גדולה יותר של רווחה והתחברות. האם זהו אפקט פלסבו? כוח הסוג'סטיה? אולי, אבל אני מוכן להתערב שזה אמיתי.

שאלתי חבר ניו-יורקי סקפטי אם כל זה נשמע לו קצת הזוי. הוא סיפר לי שבנו – שכאביו המגוונים, הרגשיים, פיזיים ומנטאליים נעשו קשים כל כך עד שהם הובילו אותו אל סף התאבדות – ניסה שפע של טיפולים, ללא הועיל. החבר שלי לא הבין ולא יכול היה להסביר מדוע שיטת פלדקרייז הפכה הכל והצילה את חייו של בנו. הוא רק ידע שזה מה שקרה.

ואם זה כדור פלסבו – תנו לי שניים.

*****
למתעניינים דוברי עברית אני ממליץ לקרוא את הספר "שכלול היכולת", בו משה פלדנרייז מסביר את התיאוריה שלו בפשטות. הספר גם כולל תרגילים שניתן לבצע לבד בבית. במרכז לשיטת פלדקרייז יש חומר עיוני וניתן גם לרכוש קלטות וסרטים לתרגול, וכמובן יש בישראל שפע של מורים, מכונים ופורומים העוסקים בשיטה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה